כיכר היהודים (Judenplatz) היא המקום בו התנהלו חיי הקהילה היהודית בוינה בימי הביניים, בעיקר בין המאה ה- 13 למאה ה- 15. מן הממצאים שנמצאו בכיכר היהודים גם באופן אקראי ניתן לראות כי ליהודים היתה קהילה פעילה ומלאת חיים עד הפוגרום שהתרחש בשנים 1420-1421.
הממצא העיקרי בכיכר היהודים מאותה תקופה הוא שרידי בית כנסת שהיה מבתי הכנסת הגדולים בתקופת ימי הביניים. בשל הפוגרום כמעט כולו נהרס ונותרו רק התקרה והרצפה. שרידי בית הכנסת נמצאו במקרה במהלך חפירה שנועדה להקמת חניון תת קרקעי.
בכיכר היהודים נמצא אחד מתוך שני מבנים המרכיבים את המוזיאון היהודי. המוזיאון היהודי (Judenplatz museum) שנמצא בכיכר היהודים עוסק בקהילה היהודית מימי הביניים ועד ערב מלחמת העולם השניה.
המבנה בו נמצא המוזיאון היהודי נקרא גם בית מזרחי והוחלט להפכו למוזיאון עם גילוי שרידי בית הכנסת. כיום מעל המוזיאון ושרידי בית הכנסת (בקומה השניה והשלישית) פועל בית הכנסת מזרחי שמשמש את הקהילה היהודית של וינה.
בנוסף למוזיאון היהודי ובית הכנסת המזרחי ניתן למצוא בכיכר היהודים מספר פסלים ואנדרטאות, כמו פסלו של גוטהולד אפרים לסינג והאנדרטה לזכר קורבנות השואה.
בכיכר היהודים מספר פסלים ואנדרטאות אך האנדרטה הבולטת והמרשימה ביותר היא האנדרטה לזכר קורבנות השואה האוסטרים. מבנה האנדרטה הוא בצורת קוביה שצבעה לבן. על כל פאות הקוביה חרותים פסים פסים שנראים כמו מדפי ספריה העמוסים בספרים. מדפי הספריה מסמלים את רוחניותו של העם היהודי, עם הספר.
האנדרטה לשואה בכיכר היהודים נבנתה על ידי אמנית בריטית בשם רייצ'ל וויטרד על סמך רעיון של שמעון ויזנטל. האנדרטה נמצאת במקום משנת 2001. ליד האנדרטה חקוק כיתוב לזכר 65,000 קורבנות השואה האוסטרים.
האנדרטה בפרט וכיכר היהודים בכלל לוקחות את המבקרים במקום אל זמנים אחרים ואל המאורעות הנוראיים שהתרחשו בוינה, אוסטריה וביבשת אירופה בכלל לפני פחות משמונים שנה.